החלטה בתיק בר"ע 52819-11-13

1.      לפניי בקשת המבקשת להארכת מועד להגשת בקשת רשות לערער על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בירושלים מיום 31.10.13 (כב' השופט דניאל גולדברג; תע"א 3346-09).

רקע וכללי

2.      בקשת רשות הערעור מכוונת כנגד החלטת בית הדין קמא לדחות בקשה לגילוי מסמכים שהוגשה על ידי המבקשת בשלב ההוכחות מבלי שפורטו בה טעמים שיצדיקו את האיחור בהגשתה. בית הדין דחה את הבקשה בין היתר מהטעמים שהועלו בה טיעונים עובדתיים מבלי שנתמכו בתצהיר. כמו כן, פסק בית הדין קמא כי הבקשה חסרה ואינה מעמידה תשתית עובדתית שיש בה להצביע שברשות המשיבים המסמכים המבוקשים.

3.      בבקשתה להארכת מועד, המבקשת הודיעה על כוונתה להגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטה מושא הבקשה, לבית הדין קמא. מעיון בתיק הערכאה הדיונית נראה כי הוגשה בקשה חוזרת לגילוי מסמכים שהוכרעה בהחלטה מנומקת של בית הדין קמא מיום 21.1.14 וטרם חלף המועד להגשת בקשת רשות לערער עליה.

4.      המשיבים התנגדו לבקשת המבקשת להאריך את המועד להגשת בקשת רשות לערער בין היתר בטענה כי הוגשה בקשה נוספת לגילוי מסמכים בערכאה הדיונית. כמו כן, לשיטת המשיבים המבקשת מטרידה את בית הדין בבקשות סרק (למעלה מ-100 במספר) חוזר ונשנה ויש להרתיע את המבקשת מהגשת בקשות נוספות ולהשית עליה הוצאות משמעותיות.

5.      בתשובתה לתגובת המשיבים, הכחישה המבקשת את טענות המשיבים, אולם בסיפא של טענותיה, הותירה את ההחלטה אם להותיר את התיק דנן כל כנו, לשיקול דעת בית הדין.

דיון והכרעה

6.      המועד להגשת בקשת רשות הערעור נקבע בתקנה 74(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991 (להלן: "התקנות").

"בקשת רשות לערער על החלטה של בית דין אזורי תוגש תוך חמישה עשר ימים מיום שניתנה ההחלטה, אם ניתנה בפני המבקש, או מיום שהומצאה לו, אם ניתנה שלא בפניו."

7.      משהומצאה החלטת בית הדין למבקשת, לטענתה ביום 11.11.2013 - הרי שהמועד האחרון להגשת בקשת רשות הערעור הינו ביום 26.11.2013 ובקשת רשות הערעור הוגשה באיחור של יום אחד.

8.      בהתאם לתקנה 125 לתקנות, לבית הדין סמכות להאריך מועדים, בהתקיים "טעם מיוחד":

"מועד או זמן שקבע בית הדין או הרשם לעשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהג, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו ובאין הוראה אחרת בתקנות אלה, להאריכו מזמן לזמן, אף שנסתיים המועד או הזמן שנקבע מלכתחילה; נקבע המועד או הזמן בחיקוק, לרבות בתקנות אלה, רשאי הוא להאריכם מטעמים מיוחדים שיירשמו".

9.      מהם אותם טעמים מיוחדים אשר בגינם ניתן להאריך מועד הקבוע בחוק או בתקנות? לעניין זה, נקבע:

"אין בנמצא, בחוק או בפסיקה, רשימה סגורה של טעמים העולים כדי "טעם מיוחד". ספק אף אם ניתן לגבש נוסחה נוקשה אשר כוחה יפה לכל המקרים. אשר על כן, יש לבחון כל מקרה על נסיבותיו הוא" .

10.כלל הוא, כי איחור של ימים בודדים או אף יום אחד בלבד בהגשת הערעור טעון תרוץ והצדקה . הלכה היא כי גישתו הסלחנית של בית הדין בהכרה בקיומו של טעם מיוחד " תעמוד למבקש הארכת מועד רק אם יעלה בידו להוכיח כי הסיבה לעיכוב מקורה, ולו בחלקה, בנסיבות חיצוניות שהן מחוץ לשליטתו" וכי " אכן, יש ולעיתים אף איחור של יום אחד לא יהווה "טעם מיוחד". כזאת היא עת אין בידי בעל הדין כל צידוק אחר נוסף לבקשה, או אם קיימת מצדו התרשלות חסרת הסבר ".

11. מהותו של הטעם המיוחד הינו באי צפיותו ובחוסר שליטת בעלי הדין בהתרחשותו.

12. במקרה דנן, לא ציינה המבקשת כל טעם, וממלא לא הועלו "טעמים מיוחדים" כלשהן, שיש בהם כדי להסביר או להצדיק את האיחור בהגשת הבקשה.

13.זאת ועוד, המבקשת לא הצביעה על סיכויי הערעור, ומעיון בבקשה ובהחלטת בית הדין קמא לא ניתן ללמוד מהם העניינים לגביהם מבוקש להגיש ערעור. זאת ועוד, העובדה שהוגשה בקשה חוזרת לגילוי מסמכים שהוכרעה ומועד הערעור עליה טרם חלף, מייתרת את הדיון בבקשה הנוכחית. בנסיבות אלה, אין מקום להאריך את המועד.  

סוף דבר